בכל פעם שאני מנגן – המיטב 2005

אלבום האוסף הכפול שיצא בחברת "הד ארצי". בדיסק הראשון 18 שירים וקטע אינסטרומנטלי אחד, רובם ידועים וכמעט בכולם יוני הוא גם המבצע העיקרי מבחינה קולית. בדיסק השני לעומת זאת נכללים בעיקר שירים מוכרים פחות, רובם לא הופיעו מעולם באלבום, הלקוחים מתחומים מגוונים של עשייה.

יוני בחר לספר כאן על כמה מהם:

'עטור מצחך' – אביתר בנאי – זהו ביצוע מקונצרט של הפילהרמונית משנת 1998 יונתן רזאל שמנגן בפסנתר עיבד את השיר להרכב סימפוני (בהפקתו המוזיקלית של שלום וינשטיין). לאחר לבטים רבים הוחלט שיונתן ינגן את רוח העיבוד בפסנתר בלבד, והתוצאה לדעתי דרמטית מאוד.

'שיר על יונה בחלוני' – יהודית רביץ – הקלטה מהמופע מ'העיקר זה הרומנטיקה' שלא הופיעה באלבום המופע. אני במיוחד אוהב את ההפוגה הקטנה שכתבתי באמצע השיר, ואת זה שיהודית ואני הצלחנו לחדש בביצוע זה, וזו משימה לא קלה אחרי ביצועו המופתי של אריק איינשטיין.

'אוריה' – באלבום 'בגובה העיניים' מופיעה גירסת המקור רק בויניל, בדיסק לעומת זאת נקרא השיר 'נסיעה'. בשני המקרים נכתב הטקסט על-ידי עלי מוהר. שמחתי על האפשרות להביא לקהל המאזינים את הגירסה המקורית.

'יש שפע פלאים' – מתוך 'אנטיגונה' (במאי: מיקי גורביץ') הלחנתי את האודה על האדם והקלטנו את היצירה באולפן מקצועי. המוזיקה לתיאטרון לרוב לא זוכה לחשיפה ולעיתים רחוקות היא מוקלטת בצורה מקצועית. חשוב לציין את אביטל פסטרנק הסולנית ואת רמי לוין שמנגן את כל תפקידי הקלידים.

'השיר של אריאלה' – איילה אשרוב – כשהעלנו את ה'כבש ה-16' לבמה (במאי: מיקי גורביץ') הלחנתי עוד מספר שירים ובמיוחד אהבתי את השיר הזה. את איילה, שחיה כיום בארה"ב, הכרתי אז, ולאחרונה הופעתי איתה מספר פעמים בארה"ב.

'שיר ערש' – יוני ולהקת חיל חינוך – זה השיר היחידי של יהודה עמיחי שהלחנתי, השיר הוקלט בהופעה חיה בערב שנערך לכבוד המשורר. בהלחנת השיר ניסיתי ללכת בכיוון המנוגד לטקסט, הפתיחה המוזיקלית מבשרת אמנם רעות, אך בקטעי המעבר מורגשת מעין חגיגה שמאחוריה עולם העולה באש.

'שיר המלחמה האחרונה' – לקוח מההצגה 'גוג ומגוג שאו' מאת יהושע סובול (בימוי: נולה צ'לטון), שהוצגה בשנת 1974. בהצגה שר את השיר גידי גוב. חוה אלברשטיין שרה את גירסתה של רחל שפירא: 'הצביה' באלבומה 'קולות'. הגרסה שבאלבום הוקלטה במיוחד עבורו בשנת 2004.

'הילד ניסים'
– לאה אברהם – בשנת 1976 הלחנתי מוזיקה למחול עבור להקת 'ענבל'. היצירה נקראה 'אגדה בחולות' (כוראוגרפיה: רינה שרת) והיא סיפרה את סיפורה של העיר תל-אביב מראשיתה. בנוסף למוזיקה האינסטרומנטלית היו בערב שלושה שירים: 'נמה יפו', 'ילדי ההפקר' ו'הילד ניסים', שהוקלט מאוחר יותר על-ידי אריק אינשטיין. הגירסה כאן היא המקורית, והזמרת לאה אברהם רקדה אז בלהקת 'ענבל'.

'מיכל ברנט-כהן' – שיר של עלי מוהר ושלי שנכתב בזמן הקלטת האלבום 'בגובה העיניים'. מיכל ברנט היתה מפיקת האלבום, וברוח השטות הדבקנו לה את השם 'כהן' וכתבנו לה שיר כמתנה.

'אדם בתוך עצמו' – באמצע שנות השבעים, כשעבדתי עם אריק איינשטיין, הוא לקח אותי לבקר את שלום חנוך שגר אז ברמת-גן. מהביקור הזה זכור לי בעיקר השיר 'אדם בתוך עצמו' ששלום השמיע לנו כשיר שזה עתה נכתב. לימים עיבדתי את השיר לתכנית 'לילה גוב' ואהבתי את התוצאה, וכך למרות שאין זה שיר שלי, שמחתי לארחו באלבום זה.

'סוף ההצגה הלילה' – זהו בעצם השיר היחידי שאני מרגיש שכתבתי עבור להקת 'כוורת': אמנם אני שותף לכתיבתו של השיר 'מדינה קטנה', אך שיר זה נדמה לי יותר קרוב אלי מבחינה מוזיקלית. את המילים כתבתי יחד עם אלון אולארצ'יק.

'מה תנגנו' – השיר המסיים את האלבום האינסטרומנטלי 'ממש עכשיו' נכתב מתוך רצון שלי, לכלול גם שיר באלבום, בנוסף לקטעי הג'אז. ביקשתי מעלי שיכתב טקסט שמתייחס לנושא האלבום – נגינה, והוא הוציא מתחת ידיו טקסט חזק ומעניין אך עם קריצה.

'הליכה לקיסריה' – שיר זה מלווה כל אחד מאיתנו מימי בית הספר ואולי בגלל זה בנעורי ואף אח"כ לא ממש התחברתי אליו. לפני מספר שנים כשפנו אלי לבצע אותו בטקס יום השואה ביד-ושם, ראיתי בהזמנה זו הזדמנות לבחון אותו במבט חדש ואובייקטיבי. כשקראתי את הטקסט בנוסחו המקורי הופתעתי לראות שהמילה הראשונה בו: 'אלי' מופיעה רק פעם אחת ולא פעמיים כפי שנהוג לשיר. עבדתי הרבה על השיר שיניתי את ההרמוניות ולעיתים את המקצבים וה'פרייזינג', והקלטתי שוב לקראת הוצאת אלבום האוסף.”

hameitav