גידי גוב – 40:06 – 1983

זהו האלבום השני שיוני רכטר כתב והפיק לגידי גוב. שמו של האלבום הוא משך הזמן בו הוא מתנגן.

"זהו אלבום עם אוריינטציה מאד אמריקאית. הוא הוקלט ב-1982 ורוב המוזיקאים המנגנים בו חזרו אז מארה"ב, אחרי שלמדו בברקלי: אלון נדל, גיל דור וגורי אגמון (שניהם חברים מנעורי). בנוסף להם היה באולפן גרי אקשטיין כטכנאי, שנדלק מהכל ותרם רבות בתחום הסאונד ובכלל. השראה אמריקאית נוספת היתה מהצמד סטילי דן להם הקשבתי רבות באותה תקופה, ההשפעות שלהם היו בהרמוניות הג'אזיות, אך בעיקר בתפקידים שכתבתי לבס ולתופים. כמו כן השקענו הרבה מחשבה ועבודה בהעלאות של כלי-הקשה בביצועו של טל ברגמן הצעיר. הרבה מהתפקידים באלבום כאמור כתובים, אבל חלק גדול מהקרדיט מגיע לנגנים. בהתחלה עבדתי רק עם הרית'ם סקשן, ועל זה הלבשתי את הכלים הנוספים, אחרי שהקשבתי לתוצאה בבית. מובן שכל העובדות הנ"ל היו חסרות משמעות ללא הנוכחות הקולית והמוזיקליות המרשימה של גידי גוב. בדיעבד, האלבום היה רגע מיוחד מבחינת התזמון – שבו התרחש מפגש עשיר ומפרה בין מוזיקאים שחיפשו התחדשות."

טוב שבאת (מילים: עלי מוהר)

"לעלי ולי היה חלום לעשות פעם אלבום שכולו שירים לריקודים כמובן שתמיד יצאו לנו שירים שמתאימים יותר לשעור ספרות…. אבל שיר זה הרבה הודות לתפקיד הבס של אלון נדל יכול היה להשתלב באלבום שלא נעשה.אין ספק שסולו הגיטרה שניגן גיל דור בשיר זה מעורר תמיד הרבה עניין. גילי יצר אותו באולפן בשלבים: הוא עבד על כמה תיבות באופן מחזורי וכשהיה מוכן היינו מקליטים ועוברים לחלק הבא”.

40_06_b