אריק איינשטיין / יוני רכטר – האהבה פנים רבות לה – 1976

יוני רכטר עבד עם אריק איינשטיין כ-15 שנה (עם הפסקות). כגולת הכותרת של יצירתם נחשב האלבום "משירי אברהם חלפי" אך הם עשו עוד כמה אלבומים בהם שניים לילדים: "הייתי פעם ילד" ו"האריה היונה ותרנגולת כחולה" .האלבום הראשון שלהם משנת 1976 נקרא 'האהבה פנים רבות לה'. אחרי יציאת האלבום יצא איינשטיין לסיבוב הופעות במופע 'אנשים אוהבים לשיר' בניהולו המוזיקלי של רכטר ובהשתתפות אפרים ואסתר שמיר שלמה יידוב הרכב נגנים ותזמורת מיתרים. יוני השתתף גם בסיבוב ההופעות האחרון של איינשטיין (עד עתה) 'חמוש במשקפיים'.

"אריק איינשטיין היה דמות משמעותית מאוד בהתבגרות המוזיקלית שלי. בנעורי, בשנות הששים, היה נדמה שהוא היחיד שנמצא פה, בלב איזו שממה מוזיקלית. כל דבר שהוא עשה, היה בו חותם של אישיות. הוא לא שר כמו ששרו בלהקות הצבאיות, למרות שהוא עצמו היה בלהקה צבאית. התקליטים הראשונים שלו, אפילו 'מזל גדי', עם שלום חנוך הצעיר, ובטח 'פוזי', 'שבלול' ועוד, ביטאו בשנים ההן משהו שהביטלס יבטאו עבורי בצורה גורפת מאוחר יותר. לכן ניתן להבין את ההתרגשות העצומה שחשתי בעקבות פנייתו אלי.

אריק פנה אלי לעשות עיבודים לשירי ילדים. הוא לא הכיר אותי, אבל ראה אותי מנגן בכוורת ומשהו בנגינה שלי דיבר אליו. אחרי מספר מפגשים, כשקצת השתחררתי, השמעתי לו שירים שכתבתי, ובמקום לעשות עיבודים לשירי ילדים עשינו תקליט עם לחנים שלי. אריק כתב את הטקסטים למנגינות שלי, וכך נוצרו השירים 'שיר אהבה סטנדרטי', 'זו אותה האהבה' ו'זה לא בושה להיות עצוב'. באלבום אפשר גם למצוא את 'מה עושות האיילות' ושיר בשם 'גמד קטן', שנותרו שם כהדים לכוונה המקורית שלנו, להוציא אלבום של שירי ילדים.

כשהאלבום הופיע הייתי עדיין עם 'כוורת' בארה"ב, במסגרת סיבוב ההופעות הארוך. אני זוכר שהייתי שומע אותו בנסיעות ללא הפסק."


מה עושות האיילות (מילים: לאה גולדברג)

"השיר הראשון שהלחנתי לאריק, בשלהי ימי 'כוורת' גרתי אז עדיין בבית אמי ואני זוכר שהלחנתי את השיר ועבדתי עליו עם אריק בחדר נעורי. זמן לא רב אח"כ עברתי, בפעם הראשונה, לדירה שכורה, כך ששיר זה קשור אצלי לזכרון מתקופה משמעותית בחיי".

'מה עושות האיילות' הוא לא שיר פשוט אבל יש בו משהו קומוניקטיבי, המילים מדברות לילד. הוא איננו כבד, והקלות שלו נובעת בין היתר מהשינויים במקצב (בין ארבעה רבעים לשניים ב"אילת השחר חברתן") וגם מהעובדה שלמרות שהשיר טונאלי (הוא מתחיל ומסתיים במי במול מז'ור) יש בו כרומטיקה ומעברים הרמוניים מורכבים. לפעמים אני נותן לזמרים לנסות לשיר את 'מה עושות האיילות' בלי ליווי, במטרה לחזור לטוניקה. זה מאוד קשה, גם אני לא יכול… במבט לאחור אני יכול היום לנתח את התהליך שעברתי כמלחין וכמוסיקאי ואולי גם כאדם, כשהלחנתי את 'מה עושות האיילות' לא הייתי מודע עדיין למה שאני כותב בהמשך התחלתי לכתוב בתווים את הלחנים (גם בשלב הגולמי שלהם) וכך נהייתי מודע יותר, הניתוח הוא אמנם תהליך שכלתני, אך הוא מאפשר לך ללכת למקומות מוזיקליים נוספים".

arik_haava_panim_rabot